פסטיבל א-ז'אנר מהווה פלטפורמה מרתקת עבור יוצרים מתחילים ובשלים כאחד, והוא מציג יצירות בינתחומיות, שמעזות לחקור ולהתנסות באמצעי הבעה שונים ולבחון את גבולותיהם. היצירות שעולות בפסטיבל הן לרוב קצרות, אך פעמים רבות הן יפותחו מאוחר יותר ליצירות ארוכות ובשלות עוד יותר. כך קרה לי עם "פני שטח", שעלתה בא-ז'אנר 2017 כיצירה של חצי שעה, ומאוחר יותר פותחה ליצירה של שעה וחצי.

 

את יצירתי האחרונה - "פעם אני אינני", פיתחתי עבור פסטיבל תמונע 2018, המציע בכורות של עבודות באורך מלא. את "פעם אני אינני" פיתחתי כיצירה באורך של שעה (ללא "תחנת מעבר" של יצירה קצרה בדרך), ועל כן העבודה עליה היתה ארוכה ותובענית יותר. תאטרון תמונע הציעו לי חללי עבודה ותמיכה אמנותית והפקתית נחוצה ומחבקת.

תיאטרון תמונע יוזם פסטיבלים מצויינים נוספים כמו טקטוניקס (סאונד) ואינטימדאנס (מחול) ומארח פסטיבלים חיצוניים כגון "פסטיבל צוללן". אני ממליצה בחום לעקוב ולהגיע לאירועים אלה.

 

קרקע פורייה ליצירה עצמאית

מעבר לפסטיבלים, תיאטרון תמונע פועל כמרכז פרינג' במסגרת מנהל תרבות. כלומר, יוצרים יכולים להתקבל עם עבודותיהם לתאטרון ולהריץ אותן שם בתנאים נוחים המתאימים ליצירה עצמאית - תאטרון תמונע מציע ליוצרים אולם ואיש טכני ללא עלות, ולוקח אחוזים מהכנסות הכרטיסים בלבד. הדבר חוסך לנו היוצרים אלפי שקלים להרצה, ומאפשר מפגש חשוב ומשמעותי עם הקהל.

 

יוצרים ויוצרות מרתקים רבים מוצאים בתיאטרון תמונע בית. אני ממליצה בחום לעקוב אחר יצירותיהם של גוני פז, נטע ויינר וסתיו מרין, מירב דגן, פיי שפירו, נמר גולן ודניאל כהן לוי, נדב בושם, עדילי ליברמן ועוד יוצרים נהדרים אחרים.

 

בתנאי היצירה הלא-פשוטים בישראל, יצירה עצמאית מצויינת צומחת במקום שמאפשר לה יותר מכל את הקרקע הפורייה לה היא זקוקה.